שותפות בלי דלת יציאה; חשיבות מנגנון היפרדות בהסכם מייסדים

עו״ד אלכס סולומונוביץ

סיפורם של שלושה חברים שהקימו מרכז יופי מצליח בתל-אביב ומצאו את עצמם במלחמה משפטית כואבת, ממחיש מדוע חשוב להסדיר מנגנון היפרדות מדויק כבר בתחילת הדרך.

תוכן העניינים

בתל אביב הצעירה, באחת השכונות הצבעוניות, פתחו שלושה חברים, דור, יניב וגלעד, מרכז לטיפולי יופי יוקרתי בשם "מראה חדשה". השלושה הכירו בצבא, בחורים פופולריים שרצו להקים משהו משלהם. דור היה איש המכירות שהביא לקוחות, יניב היה מעצב שיער מוכשר, וגלעד היה בעל ניסיון בניהול עסקים בתחום הקוסמטיקה.

הם חילקו את האחוזים באופן שנראה הוגן: כל אחד 33.3%. הם היו בחורים חכמים, אבל עשו טעות קריטית. הם לא דיברו על מה קורה אם אחד מהם ירצה לעזוב.

"למה לחשוב על זה עכשיו?" אמר יניב כשגלעד הציע להוסיף סעיף על יציאה מהשותפות. "אנחנו רק בתחילת הדרך!"

הם החליטו להתעלם מהנושא, בטוחים שזה לא יקרה להם.

הסלון פרח בהתחלה. הם שכרו מקום יפה, קנו ציוד מקצועי, והעסיקו מעצבי שיער וקוסמטיקאיות. דור הביא את הקשרים שלו, ומאגר הלקוחות צמח במהירות. יניב עבד שישה ימים בשבוע ויצר קהילה נאמנה של לקוחות שבאו במיוחד בשבילו. גלעד ניהל את הכספים ואת התפעול.

הכול עבד מצוין, עד שכבר לא.

שנתיים אחרי הפתיחה, יניב התקבל לתוכנית מאסטר בחו"ל בעיצוב אופנה, חלום שליווה אותו מילדות. הוא התחנן בפני חבריו: "אני רוצה לקחת שנתיים, ואז לראות אם אני חוזר או לא".

"שנתיים?" התרגז דור. "איך נשמור על הלקוחות בלעדיך? הם מגיעים במיוחד בשבילך!"

"אם אתה רוצה לעזוב, תמכור לנו את האחוזים שלך" הציע גלעד.

"בכמה?" שאל יניב.

"לא יודע," אמר גלעד. "מעולם לא דיברנו על זה".

וזו הייתה תחילת הסוף.

יניב טען שהאחוזים שלו שווים יותר משליש, כי הוא זה שגורם ללקוחות להגיע ולהמליץ לאחרים. דור טען שצריך לקנות ממנו את האחוזים בחצי מהערך, כי "זה רק 33.3% ואין לך שליטה". גלעד סירב לקנות בכלל. הוא לקח את זה אישית והרגיש שיניב נוטש אותם.

"אתה עוזב את העסק כשהוא בשיא הצמיחה!" התרגז גלעד. "בעיניי זו בגידה. למה שנשלם לך אגורה?"

יניב הרגיש דחוי. "אני רוצה להתפתח! זו לא בגידה!"

המתח מילא את המרכז. העובדים הרגישו בו. הלקוחות הרגישו בו. כל יום היה רווי מתח ושתיקות כבדות.

שלושה חודשים אחר כך, כשלא הגיעו להסכמה, יניב החליט לעזוב. הוא לא יכול היה לסבול עוד את המתח. "אני יוצא" הוא אמר. "אני רוצה מחיר הוגן עבור האחוזים שלי, אבל אם אתם לא מוכנים לשלם, פשוט אצא".

"זה לא כל כך פשוט" אמר גלעד. "אתה שותף".

וכאן הכול הסתבך. יניב טען שהוא יכול פשוט לעזוב ולמכור את האחוזים שלו לגורם חיצוני. דור התנגד בתוקף. "אנחנו לא נסכים שזר ייכנס לעסק!" גלעד פחד שמישהו שהם לא מכירים יהפוך לשותף שלהם.

הם שכרו עורכי דין. כל אחד הוציא עשרות אלפי שקלים על ההליך המשפטי, שלא הוביל לשום מקום. הם ניסו להעריך את שווי המרכז לטיפולי יופי. חברת הערכה קבעה שהוא שווה 600,000 שקל. כלומר, האחוזים של יניב שווים 200,000 שקל.

אבל יניב טען שזה לא הוגן. הוא היה זה שבנה את מאגר הלקוחות, ולכן צריך להתחשב בכך. ואז יניב עשה משהו שהרס את הכול. הוא פתח מספרה מתחרה ברחוב סמוך, לקח איתו לקוחות, ויצא בקמפיין משלו.

דור וגלעד התרגזו. הם תבעו אותו על גניבת לקוחות וסודות מסחריים. יניב תבע אותם על כך שלא שילמו לו מחיר הוגן עבור האחוזים שלו.

המלחמה המשפטית נמשכה שלוש שנים. מדי חודש שילמו לעורכי הדין סכומים שדלדלו את הכיס של כולם. הלקוחות נטשו את שני הצדדים. איש לא רצה להיקלע לסכסוך. ההכנסות צנחו.

לבסוף, בית המשפט קבע שדור וגלעד חייבים לשלם ליניב עבור ערכם ההוגן של האחוזים, אבל בסכום מופחת שכן יניב חייב לשלם להם פיצוי על המספרה המתחרה והלקוחות שלקח. פסק הדין הוביל לכך שהמחלוקות הכספיות הסתיימו, אבל זה לא פתר את הבעיה האמיתית. השותפות הייתה מתה.

יניב לקח את הכסף שקיבל, סגר את המספרה המתחרה, ונסע לחו"ל.

דור וגלעד המשיכו לנהל את המרכז, אבל הוא לא היה אותו דבר בלי יניב. הם נאלצו לסגור אותו אחרי שנה וחצי.

שנים אחר כך, כשנפגשו במקרה בבית קפה, הם ישבו לדבר בעצב.

"היינו צריכים לתכנן מראש מה קורה אם מישהו רוצה לעזוב" אמר דור.

"וגם להעריך באופן הוגן את התרומה של כל אחד מאיתנו," הוסיף גלעד. "אתה יודע יניב, באמת אתה היית זה שבנה את מאגר הלקוחות. הגיע לך יותר מ-33.3%".

"נכון" הסכים דור. "הייתי צריך להודות בזה אז, ולא בבית המשפט שלוש שנים אחר כך".

"גם אני לא הייתי בסדר" השיב יניב. "לא הייתי צריך לפתוח עסק מתחרה ולפגוע במרכז".

סיפורם של "מראה חדשה" מלמד שתוכנית יציאה אינה משהו שעושים כשמישהו כבר רוצה לעזוב, אלא זה משהו שכותבים בהתחלה, כשהשותפות עדיין חדשה והלב פתוח.

כי כשמישהו רוצה לעזוב, הכול קל יותר אם כבר יש תוכנית מסודרת שעונה על השאלות:

כמה זמן מראש צריך השותף היוצא להודיע? איך מעריכים את שווי השותפות? האם השותף היוצא רשאי למכור את אחוזיו לגורם חיצוני? ואם לא, מי קונה ובאיזה מחיר? מה קורה לרכוש, לרישיונות ולמאגר הלקוחות? כיצד מונעים מהשותף היוצא להתחרות בעסק, ולכמה זמן?

"אם היה לנו הסכם מייסדים שנכתב בשלווה, מתוך שיקול עסקי ובלי רגשות" אומר דור היום, "היינו יכולים להיפרד בכבוד, וכל אחד היה ממשיך לדרכו".

במקום זאת, הם הפסידו הכול. את המרכז, את הכסף, את הזמן, והכי כואב, את החברות.

הלקח מ"מראה חדשה" ברור: תוכנית יציאה אינה סימן לחוסר אמון. היא דווקא ביטוי לאמון אמיתי ולבגרות עסקית. היא ההכרה בכך שהחיים משתנים, שאנשים מתפתחים, ושיום אחד מישהו עשוי לרצות ללכת בדרך אחרת. ושותפות שמתכוננת לרגע הזה מראש, שומרת על העסק, על הכסף, ועל החברות.

לעריכת הסכם מייסדים תוך הסדרת היחסים בין השותפים ברמה האישית, עסקית ומשפטית: לחצו כאן

מעוניינים לבחון ולחזק את השותפות העסקית שלכם?

מוזמנים לעשות את מבחן חוזק ושרידות השותפות שלכם. באמצעות מספר שאלות אמריקאיות קצרות, תגלו את ציון חוזק השותפות שלכם, שיחשוף בפניכם את הסיכוי של השותפות להגיע להצלחה עסקית ולשגשג לאורך זמן, ללא עימותים וריבים בין השותפים.

המבחן לחוזק השותפות

שאלון אמריקאי קצר (מענה בדקה בלבד)

באותו נושא...

חיבור אישי בין השותפים: המפתח לשיתוף פעולה מוצלח
לקריאה >>
חשיבות הגדרת תהליכי קבלת החלטות ברורים בהסכם מייסדים
לקריאה >>
החשיבות של המאפיינים האישיים של כל שותף
לקריאה >>

״המפתח לשותפות משגשגת״

הזדמנות נדירה להוריד ספר מעשי וחיוני זה, ללא עלות!

קבלו את הספר "המפתח לשותפות משגשגת – מדריך צעד אחר צעד ליצירת שותפות עסקית מוצלחת וארוכת ימים", החושף שיטה ייחודית ליצירת חוזה מייסדים המחבר את השותפים ברמה האישית, העסקית והמשפטית.