חבר טוב שותף גרוע, המדריך לשותפות עם חברים

להיות חברים טובים זה לא אותו דבר כמו להיות שותפים טובים.
אפילו לא קרוב.

מה הופך אנשים לחברים טובים?

אתם אוהבים לבלות ביחד
יש לכם הומור משותף
אתם סומכים אחד על השני
אתם שם אחד בשביל השני בזמנים קשים
אתם סולחים אחד לשני על דברים קטנים

ומה הופך אנשים לשותפים טובים?

אתם מסכימים על איך לנהל עסק
יש לכם חזון משותף לגבי גודל והכיוון
אתם פועלים באותה מהירות ובאותה אינטנסיביות
אתם משלימים אחד את השני במיומנויות
אתם מסוגלים לקבל החלטות קשות ביחד, גם כשזה לא נעים

ובמרבית הפעמים, אלו שני דברים שונים לגמרי.

הבעיה בשותפות עם החבר הכי טוב

אתם חושבים שבגלל שאתם מכירים אחד את השני, אתם גם תדעו לעבוד טוב ביחד.

אלא ש:
זה שהוא מצחיק בברים לא אומר שהוא טוב בניהול תזרים מזומנים
זה שהוא היה שם בשבילכם אחרי הפרידה מבן או בת הזוג, לא אומר שהוא יהיה שם ב-1 בלילה במשרד כי חייבים לסיים משהו.
זה שאתם יודעים להתווכח איתו על כדורגל לא אומר שאתם יודעים להתווכח איתו על אסטרטגיה עסקית
זה שהוא סולח לכם כשאתם מאחרים למסיבה לא אומר שהוא יסלח לכם כשאתם לא עומדים ביעדים

ובעיקר, זה שאתם חברים לא אומר שאתם יודעים לנהל קונפליקטים עסקיים.

הסיפור שחוזר על עצמו:

שני חברים מקימים עסק. בהתחלה הכל מושלם. הם כבר מכירים, כבר סומכים זה על זה, אין צורך ב"היכרות".

אבל אז מתחילות ההפתעות:
מתברר שאחד רוצה לעבוד 60 שעות בשבוע והשני חושב ש-35 זה מספיק.
אחד רוצה להשקיע כל רווח בחזרה לעסק, השני רוצה לקחת משכורת.
אחד חושב שצריך לצמוח מהר, השני רוצה לשמור על איכות.
אחד רוצה לקבל החלטות מהר, השני צריך לנתח הכל.

ופתאום, אתם לא שותפים. אתם יריבים.
וזה כואב פי אלף כשזה החבר הכי טוב שלכם.

למה זה קורה?

כי חברות מבוססת על קבלה והכלה. שותפות מבוססת על התאמה.
בחברות, אתם אוהבים אחד את השני למרות ההבדלים. דווקא ההבדלים הם מה שמעשיר.
בשותפות, אתם צריכים להסכים על הדברים המהותיים. ההבדלים יכולים להרוס הכל.

אז מה עושים?

אם אתם חושבים להקים עסק עם החבר הכי טוב שלכם, ענו ראשית על השאלות האלו:

1. האם אתם חולקים את אותו החזון?
לא "אנחנו רוצים להצליח". זה ברור. אלא: עסק בן כמה עובדים? איזו הכנסה? איזה סגנון חיים? מה קו האדום שלא תעברו?

2. האם אתם עובדים באותה אינטנסיביות?
אחד מכם מוכן לעבוד כל השבת? השני מתכנן חופשה כל חודש? זה מתכון לאסון.

3. האם אתם משלימים אחד את השני?
אם שניכם אנשי חזון שלא אוהבים פרטים, מי יעשה את העבודה? אם שניכם פרפקציוניסטים איטיים, מתי תסיימו משהו?

4. האם אתם מסוגלים להגיד "לא" אחד לשני?
כי אם אתם לא מסוגלים, העסק ישלם על זה. ביוקר.

5. האם אתם מוכנים לאבד את החברות?
כי יש סיכוי ממשי שזה יקרה. סטטיסטית, 70% מהשותפויות נכשלות. וכשהן נכשלות עם חברים, הן לוקחות איתן גם את החברות.




האמת הכואבת:

רוב השותפויות עם חברים נכשלות לא בגלל שהם לא חברים טובים.
הן נכשלות בגלל שהם רק חברים טובים, ולא שותפים מתאימים.

אז מה התשובה?
אל תקימו עסק עם חברים? ממש לא!
שותפות עם חברים יכולה להיות נהדרת, אם עושים את זה נכון.

עשו את זה נכון:
עברו את התהליך המלא – אבחון אישיות עסקית, חזון משותף, חלוקת תפקידים ברורה, מנגנוני קבלת החלטות.
דברו מראש על הדברים הקשים.
מה קורה אם אחד רוצה לצאת? מה קורה אם יש מחלוקת? מה קורה במקרה של מחלה או משפחה?
כתבו חוזה מייסדים מסודר, לא בגלל שאתם לא סומכים אחד על השני, אלא בגלל שאתם כן סומכים, ורוצים לשמור על זה.
הפרידו בין חברות לעסקים. יש זמן לבירה, ויש זמן לישיבת הנהלה.
קבעו מנגנון לבדיקת המציאות. פעם בחצי שנה שבו ושאלו: האם זה עדיין עובד? האם אנחנו עדיין מסונכרנים?

המסקנה?

החבר הכי טוב שלכם יכול להיות גם השותף הכי טוב שלכם.
אבל רק אם אתם מוכנים לעשות את העבודה. לא רק את העבודה על העסק, אלא גם את העבודה על השותפות.
כי להיות חברים זו מתנה.
אבל להיות שותפים, זו עבודה.
ואם אתם לא מוכנים לעשות את שניהם, בחרו בחברות. תמיד.